יום חמישי, 21 ביולי 2016

עגל זהב, עוגות וחירות!

השבוע לפני... 21-7-1990

"עגל הזהב" נחשף בחפירות אשקלון


מוזיאון ישראל על צלמית העגל שנחשפה בחפירות

ימים מיוחדים

יום העוגות התחיל  ב-20 ביולי 2011 ומאז נחגג כל שנה. 
את היום הזה ייסדה קבוצה בשם מועדון מילנסקי ובכל שנה ישנו נושא אחר.
השנה יום העוגות היה בנושא "מסע בזמן".
ישנו אתר בינלאומי המאגד את כל המידע על היום הזה
 
ולקינוח הנה אתר עם מתכונים של עוגות 
אם אתם מעוניינים גם להצטרף לחגיגה כי "אין חגיגה בלי עוגה".. :) 

שיר השבוע

את חרותי/ג'ורג' מוסטקי
תרגום: יהורם טהרלב

את חירותי 
שמרתי לי אותך 
כמו כוכב בסער 
את חירותי 
עזרת לי לעמוד 
בכל כאב וצער 
ולצעוד בדרכי גורלי 
עד תבוא גם עליי השלכת 
ולרקום חלומות על קרני הלבנה 
וללכת ללכת 
את חירותי 
למען רצונך 
את שבועותי הפרתי 
את חירותי 
לשמור בריתי איתך 
את חולצתי מכרתי 
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די 
רק למען אמון בי תתני 
נטשתי ארצי וטובי ידידי 
ושלך רק הנני. 
את חירותי 
הורית לי לוותר 
על תפנוקים ונועם 
את חירותי 
לימדת את ליבי 
גם בבדידות לשמוח 
את שלימדת אותי לחייך 
למראה הרפתקה שחלפה לה 
ללקק את פצעי במסתור ולקום 
וללכת לי הלאה 
את חירותי 
בלילה קר אחד 
הפרתי את בריתנו 
כך לבדי 
ערקתי מהשביל 
עליו פסענו שנינו. 
בגדתי בך חירותי הטובה 
אל הכלא פסעתי בצער 
אל הכלא החם אשר שמו אהבה 
נאספתי כמו נער 
וסוהרת יפה בתנועה רחבה 
נעלה את השער. 


לשיר שני ביצועים, של חווה אלברשטיין וג'ורג' מוסטקי


יום חמישי, 14 ביולי 2016

דרייפוס טשרניחובסקי ואייכלר

השבוע לפני.. 12-7-1906

אלפרד דרייפוס זוכה סופית על ידי בית משפט לערעורים בצרפת ודרגותיו הוחזרו לו.

יום זה הוא גם יום פטירתו
ב - 12-7-1935 אלפרד דרייפוס נפטר

על דרייפוס בויקיפדיה


יקיר ירושלים 

הרב מנשה אייכלר
(אביו של ישראל אייכלר)
הרב אייכלר באתר עירית ירושלים

שיר השבוע

בת הרב ואמה - טשרניחובסקי

אִמִּי, אִמִּי, הִנֵּה הוּא שׁוּב,
הִנֵּה הוּא הָאַבִּיר.
הוּא פֹּה בַּיּוֹם, הוּא פֹּה בַּלֵּיל
נֶחְבָּא בְּצֵל הַקִּיר.

בִּתִּי, בִּתִּי, אוֹי וַאֲבוֹי.
אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי.
יוּאַר הַיּוֹם רָאָה אוֹתָךְ
אוֹתוֹ אַבִּיר הַגּוֹי.

אִמִּי, אִמִּי, אוֹמֵר הוּא לִי:
אָרוּר עַמִּי מֵאֵל.
בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא,
חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל.

בִּתִּי, בִּתִּי, אָרוּר הָאִישׁ
אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל.
בַּת רַבָּנִים עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת
אַתְּ בַּת רַב בְּיִשְׂרָאֵל.

אִמִּי, אִמִּי, אוֹמֵר הוּא לִי
קָסוֹם קָסַמְתִּי לוֹ
אֵינוֹ אוֹכֵל, אֵינוֹ יָשֵׁן,
אָבַד יוֹמוֹ, לֵילוֹ.

בִּתִּי, בִּתִּי, אוֹי וַאֲבוֹי.
אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי.
סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹד
סָגַר מִצֵּאת, מִבּוֹא.

אִמִּי, אִמִּי, אוֹמֵר הוּא לִי,
יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁש.
יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב,
תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.

בִּתִּי, בִּתִּי, בִּרְבִיד זָהָב,
עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁש,
בָּךְ יִסְתַּכֵּל מִן הַגְּזוּזְטְרָה,
כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.

(מתוך אתר זמרשת)


ביצוע של השיר ע"י ג'וזי כץ

יום חמישי, 7 ביולי 2016

ג'ונו, איתקה ואמונה ירון

השבוע.. 4-7-2016

הגשושית ג'ונו מגיעה לכוכב צדק

ג'ונו בויקיפדיה

כתבה בהארץ



סמל המשימה
סמל המשימה (ויקיפדיה)

יקירת ירושלים – אמונה ירון

אמונה ירון, בתו של הסופר ש"י עגנון, נולדה בקניגסברג שבגרמניה בשנת 1920. 
את עיטור הכבוד יקיר ירושלים קיבלה על שנים רבות של שימור מורשתו הספרותית 
של אביה ועשייתה להפצת יצירתו, להנגשתה לציבור ולתיעוד כתיבתו בירושלים.

על אמונה ירון בויקיפדיה 


שיר השבוע

איתקה | קונסטנדינוס קוואפיס


כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה 
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת , מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה 
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה , בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן 
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה ,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד , לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה 
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.
וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.
[1911]


)מיוונית: יורם ברונובסקי(