יום חמישי, 20 באוקטובר 2016

הסתיו התקרב...

השבוע לפני... 22-10-1967



צולם צילום שנטען שהוא של היצור ביגפוט
בסוף  התברר שזו  היתה תרמית.

התמונה מויקיפדיה


ביגפוט בויקיפדיה


שיר השבוע


רוח סתיו/ יחאל מוהר


אל תתבייש, היה עצוב. 
אל תצטער, אם תצטער: 
זאת היא עונה כזאת, חבוב, 
זה רק הסתיו וזה עובר. 

לך ערירי בליל העיר, 
הבט לרום, חפש כוכב, 
מותר, מותר גם לצעיר 
להיות טיפה זקן בסתיו. 

זה הסתיו עם הענן 
ועם הרוח המיבב, 
ואם אתה סתם ציניקן 
בכל זאת זה צובט בלב. 

הנה באוירה כזאת 
לנערה שוב אין אומרים: 
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" - 

אלא: "הביטי, ליל סתוים..." 

אתה צוחק: "שטויות, שטויות". 
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..." 
אז למה זר סיתוניות 
שלחת לילדה שלשום? 

דמעה, אל תתאדם, חבר, 
היא לא תגרום שום נזקים. 
תאמר: "זה גשם לא יותר", 
אבל הן שנינו זאת יודעים. 

בביצוע להקת הנח"ל 




יום חמישי, 13 באוקטובר 2016

בין החגים

השבוע לפני.. 12-10-1950
אלופת החלב: בכפר גלעדי הוכתרה הפרה "סתווית" לאלופה. תנובת החלב שלה במשך 18 שנה הייתה 100 אלף ליטר.

לקישור לתמונה של הפרה סתווית  


השבוע בפינת המוזיקה הקולנועית

שיר הנושא של הסרט "רוקי," 1976

ע"י המלחין ביל קונטי



שיר השבוע


אחי הצעיר יהודה/אהוד מנור

אחי הצעיר יהודה, 
האם אתה שומע? 
האם אתה יודע? 
השמש עוד עולה כל בוקר 
ואורה לבן, 
ולעת ערב רוח מפזרת 
את עלי הגן. 
הגשם הראשון 
ירד לפני יומיים, 
בערב יום שלישי, 
ושוב אפשר לראות שמיים 
בשלולית על הכביש הראשי. 

אחי הצעיר יהודה 
האם אתה שומע? 
האם אתה יודע? 
בגן הילדים שלך 
לומדים כבר שיר חדש, 
ובתיכון התלמידים 
שוב מתעמלים על המגרש. 
רוחות ערבית 
מייללות על המרפסת 
את כל שירי הסתיו, 
ואמא מחכה בסתר, 
שאולי עוד יגיע מכתב. 

אחי הצעיר יהודה 
האם אתה שומע? 
האם אתה יודע? 
כל חבריך הטובים 
נושאים דמותך עמם, 
ובכל הטנקים על קווי הגבול 
אתה נמצא איתם 
אחי הטוב, 
אני זוכר את שתי עיניך, 
והן פותרות חידה. 
ובני הרך יפה כמוך 
בשמך לו אקרא - יהודה.

בביצוע של אהוד מנור עצמו: 


יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

פוסט תחילת השנה

יקיר ירושלים
בן ציון יהושע באתר עירית ירושלים
בן ציון יהושע בויקיפדיה


השבוע לפני.. 4-10-1959

חותמות עבריות עתיקות נתגלו בחפירות הארכיאולוגיות ברמת רחל
החותמות באתר מוזיאון ישראל


שיר השבוע
שניים אנחנו, דוד פוגל

שנים אנחנו,
אני וכלבי הגדול,
ויורדים לראות
בעלות נער ונערה קטנה
מן הרחצה.

כבר העצים בלכת,
הימים קלו ומאוד צהבו
ואינם כקיץ הכבד, התרג.

הנהר הגדול עובר לאטו עלינו
כחיה אדירה
ועורו רעד הסתו.

שנים אנחנו

וכבר צמרנו גדל לחרף והולך. - 

דבר תורה - פרשת וילך
עיקר התשובה זה להשתנות. כדברי הרמב"ם "איני אותו איש אלא איש אחר" ועל ידי זה הדין משתנה כי הוא כבר לא אותו האיש שעשה עבירות.