יום ראשון, 25 במרץ 2018

אביב בא

ימים מיוחדים
ביום רביעי שעבר ה-22  למרץ חל יום המים הבינלאומי ועוסק, כמתבקש משמו, במים.
על המים בישראל ניתן לצפות בסרטון הבא:





שיר השבוע
קומי צאי / חיים נחמן ביאליק

קומי צאי אחותי כלה,
קומי צאי קומי צאי
בשורת אביב לך הבאתי
מאחרי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ
נשמע קול הדרור על ביתי

עבר חסד אל בארץ
על כנף אור, על כנף אור
ובפלגים נפלה רינה
לבלבו בגן העצים,
אביב בא, אביב בא
הדובדבניה הלבינה

פרח דודי נתן ריחו
ויחי, ויחי
צאי ברכיהו באביבך
את אביבי בך אשכינה
אף אני, אף אני
ואברכך ואניבך

יחדיו נפליג אל השדה,
אל ההר, אל הגיא
ואלקטה שם זכריות
אסוף אאסוף
פניני טל, פניני טל
אל צווארך מרגליות

יחד נרד אל השדה
וכמוך, מלא רוך
עליז בהיר ואוורירי
תחת שמי אדוני,
עם הגל עם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי

בביצוע של יהורם גאון





חגי ישראל
פסח
להיכנס למציאות שבורה
על פי רבי נתן מנעמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, אוקראינה, המאה ה-19.
כדי לצאת ממצרים עלינו להיכנס קודם כל לבית העבדים. זהו הרגע של 'יחץ' כפי שהבינו אותו בחסידות: יציאה מהחיים הרגילים שלנו, מהמציאות ה'שלמה' שבה אנו אנשים חופשיים ועצמאיים, אל מציאות 'שבורה', שבה אנו חסרי זכויות וחירויות: עבדים. שבירת המצה היא כניסה אל עולם שבור, עולם של הסתרה וגלות; עולם שבו איננו שולטים על חיינו; עולם צר ללא אפשרויות וללא תקווה; עולם של מְצַר הגרון שבו כל מילה כואבת. זהו העולם השבור של גלות מצרים, עולם של מְצָרִים. אנו שוברים את המצה וצוללים לתוך עולם זה, ובאותו זמן גם מתחברים לכל המקומות הצרים שבעולמנו האישי, כל המקומות שבהם אנו מרגישים צרים או מוגבלים, חסרי יכולת לבחור או לשנות; המקומות שבהם אנו משועבדים לשאיפותינו, לאנשים הסובבים אותנו, למסגרות מכבידות, לעצמנו.
אנו נכנסים לעולם השבור כדי לצאת ממנו, אך יחד עם זאת אנו מכירים בכך שהעולם כולו הוא עולם שבור. עולם שהוא כולו רק השתקפויות של אמת, של צללים ושל אשליות.
מכאן מתחיל המסע שלנו למציאת החתיכה החסרה שלנו, האפיקומן, שבלעדיה איננו יכולים לסיים את הערב.
רגע לפני שנשבור את המצה, נחזיק את המצה השלמה - את השלמות - בידינו, נחשוב על הדברים הרבים השבורים בעולמנו ונשבור.
 (מתוך הגדת פסח "הלילה הזה")


יום ראשון, 18 במרץ 2018

יוסף טרומפלדור


שיר השבוע
בגליל בתל חי / אבא חושי

בגליל, בתל חי,
טרומפלדור נפל.
בעד עמנו בעד ארצנו
גיבור יוסף נפל.

דרך הרים, דרך גבעות
רץ לגאול את שם תל חי
לאמור, לאחים שם:
"לכו בעקבותיי".

"בכל מקום ובכל רגע
תזכרו אותי,
כי נלחמתי וגם נפלתי
בעד מולדתי.

כל היום אני חרשתי
ובלילה קנה רובה
בידי אחזתי
עד הרגע האחרון.

בביצוע של פאולו גורין ומקהלת פועלי תל אביב



  
בחירת השיר
יוסף טרומפלדור נפל בגליל העליון בקרב עם כנופיות ערבים שאיימו על שלום היישובים העבריים המעטים שקמו אז בצפון הארץ. יום נפילתו - י"א באדר התר"פ (ב1920, לפני מלחמת העולם הראשונה). הכינוי של יוסף טרומפלדור היה "הגידם", כי לפני עלותו ארצה הוא שירת ברוסיה "הצ'כית" כלומר עוד בימי שלטון הצאר, ב"גדוד נהגי הפרידות", במלחמה בין רוסים לסין, נפצע בה ואיבד יד. בארץ הוא השתתף כאמור בהגנה על היישובים המעטים שקמו עד אז בגליל, ביניהם כפר-גלעדי, ונפל באחד הקרבות עם פורעים ערבים. דמותו היתה לסמל של מסירות נפש ואמירתו ממש לפני מותו "טוב למות בעד ארצנו" נשארה כביטוי למסירות זו.

בתל חי, הצמודה לכפר גלעדי, עומדת עד היום מצבת זיכרון לנופלים, בדמות "האריה השואג".

"בגליל בתל-חי" הוא אחד מהשירים שנכתבו על טרומפלדור.
יוסף טרומפלדור מתוך ויקיפדיה




ימים מיוחדים
בשבוע שעבר ביום שלישי ה-13 למרץ, צוין יום מעשים טובים בארץ בפעם ה-12.
המסר העיקרי ביום זה הוא שמעשה טוב יכול להיות כל דבר- החל מחיוך לאדם ברחוב, ביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר "מעשים טובים" ולקרוא על הנעשה ביום זה ועל מקומות התנדבות

וביום חמישי ה-15 למרץ, חל יום זכויות הצרכן העולמי. מטרתו של יום זה הוא להגביר את מודעות ציבור הצרכנים לזכויותיו, ולעודד צרכנות נבונה ואחראית.

לינק למדריך שינחה אתכם היכן להתלונן (כמעט) על כל גוף בארץ. אתם
רק צריכים להדפיס ולשמור, ובמידת הצורך לא להסס להתלונן.





יום שני, 5 במרץ 2018

פורים


השבוע לפני
6-3-1985
בנו של הרב החוזר בתשובה אורי זוהר מתחתן עם בתו החוזרת בתשובה של אריק איינשטיין.
כתבה על אריק איינשטיין ואורי זוהר מתוך אתר וואלה



שיר השבוע
משחק פורים / לוין קיפניס

ציל, ציל, צליל
מצנפת לי וגדיל,
אל יקום איש ממקומו,
משחק פורים מתחיל.

לה לה לה...

אחת, שתיים, שלוש
אני אחשוורוש,
שרביט זהב לי ביד
וכתר על הראש.

לכולנו, לכולנו
כתר על הראש,
כל אחד מאתנו
הוא אחשוורוש.

מלכה אסתר אני
וזר זהב יש לי,
יודעים אתם מי דודי?
מרדכי היהודי.

לכולנו, לכולנו
על ראשנו זר,
כל אחת מאתנו
היא מלכה אסתר.

אני הוא מרדכי,
תכלת בגדי.
אזני המן ורעשנים
הבאתי לילדי.

לה לה לה...

וגם אני אשיר
הבאתי סוס אביר,
את מרדכי היהודי
ארכיב ברחוב העיר.

לה לה לה...

בביצוע של רוחמה רז, דודו אלהרר וחנה לסלאו





מן הכתובים
קטעים מתוך מגילת אסתר

פרק ב'
"ה. אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי.  ו. אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה--אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.  ז. וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת..."
"י. לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר, אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ:  כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ, אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד.  יא. וּבְכָל-יוֹם וָיוֹם--מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי חֲצַר בֵּית-הַנָּשִׁים:  לָדַעַת אֶת-שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וּמַה-יֵּעָשֶׂה בָּהּ.."
פרק ג'
"ח. וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם."
פרק ד'
"א. וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.  ב. וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ:  כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שָׂק.  ג. וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ--אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים..."
"יג. וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  יד. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.  טו. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  טז. לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי..."




ספר האגדה
"ספר האגדה" לחיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי, מלוקט בידי ד"ר יוסף שכטר
בימי מרדכי ואסתר
"למנצח על-איילת השחר" [תהלים כ"ה, א] – בדורו של מרדכי ואסתר הכתוב מדבר: בלילה, אע"פ שהוא לילה – יש אור לבנה וכוכבים ומזלות; ואימתי הוא חשך? בעלות השחר! הלבנה נכנסת והכוכבים נכנסים והמזלות הולכים – אותה שעה אין חשך גדול ממנו. ואותה שעה הקב"ה עונה לעולם ומלואו ומעלה את-השחר מתוך החשך ומאיר לעולם.
ועוד למה משולה אסתר לאיילת השחר? מה אילת השחר כשאורה בוקע לעלות – בתחילה היא באה קמעא-קמעא. ואח"כ היא מנפצת ובאה, ואח"כ היא פרה ורבה, ואח"כ היא משבחת והולכת – כך הייתה גאולתם של ישראל על ידי אסתר קמעא-קמעא: בתחילה "ומרדכי יושב בשער-המלך" [אסתר ב', כא'], ואח"כ "ויהי כראות המלך את אסתר המלכה" [שם ה', ב], "בלילה ההוא נדדה שנת המלך [שם ו', א], ואח"כ "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" [שם, שם, יא], ואח"כ "ויתלו את המן" [שם ז', י], ואח"כ "ואתם כתבו על היהודים" [שם, ח', ח], ואח"כ "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" [שם, שם, טו], ואח"כ "ליהודים היתה אורה" [שם שם, טז].
חכמים אמרו: בשעה שאיילת השחר הזו צמאה, היא חופרת גומא וקובעת קרניה לתוכה ועורגת לפני הקב"ה מתוך צרה, והקב"ה מעלה לה את התהום והתהום מעלה לה את-המים. כך אסתר: בשעה שגזר המן הרשע גזרות קשות על ישראל – התחילה עורכת בתפלה לפני הקב"ה מתוך צרה וענה אותה הקב"ה.
ר' אסי אמר: מה שחר זה סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הניסים (שו"ט כב; יומא כט).