ימים
מיוחדים
ביום
רביעי שעבר ה-22 למרץ חל יום המים הבינלאומי
ועוסק, כמתבקש משמו, במים.
על המים
בישראל ניתן לצפות בסרטון הבא:
שיר
השבוע
קומי
צאי / חיים נחמן ביאליק
קומי
צאי אחותי כלה,
קומי
צאי קומי צאי
בשורת
אביב לך הבאתי
מאחרי
גדר גני
נראה
ציץ, נראה ציץ
נשמע
קול הדרור על ביתי
עבר חסד
אל בארץ
על כנף
אור, על כנף אור
ובפלגים
נפלה רינה
לבלבו
בגן העצים,
אביב
בא, אביב בא
הדובדבניה
הלבינה
פרח דודי
נתן ריחו
ויחי,
ויחי
צאי ברכיהו
באביבך
את אביבי
בך אשכינה
אף אני,
אף אני
ואברכך
ואניבך
יחדיו
נפליג אל השדה,
אל ההר,
אל הגיא
ואלקטה
שם זכריות
אסוף
אאסוף
פניני
טל, פניני טל
אל צווארך
מרגליות
יחד נרד
אל השדה
וכמוך,
מלא רוך
עליז
בהיר ואוורירי
תחת שמי
אדוני,
עם הגל
עם הדרור
יזהיר
אף יצלצל שירי
בביצוע
של יהורם גאון
חגי
ישראל
פסח
להיכנס
למציאות שבורה
על פי רבי נתן מנעמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב,
אוקראינה, המאה ה-19.
כדי לצאת ממצרים עלינו להיכנס קודם כל לבית העבדים. זהו
הרגע של 'יחץ' כפי שהבינו אותו בחסידות: יציאה מהחיים הרגילים שלנו, מהמציאות
ה'שלמה' שבה אנו אנשים חופשיים ועצמאיים, אל מציאות 'שבורה', שבה אנו חסרי זכויות
וחירויות: עבדים. שבירת המצה היא כניסה אל עולם שבור, עולם של הסתרה וגלות; עולם
שבו איננו שולטים על חיינו; עולם צר ללא אפשרויות וללא תקווה; עולם של מְצַר הגרון
שבו כל מילה כואבת. זהו העולם השבור של גלות מצרים, עולם של מְצָרִים. אנו שוברים
את המצה וצוללים לתוך עולם זה, ובאותו זמן גם מתחברים לכל המקומות הצרים שבעולמנו
האישי, כל המקומות שבהם אנו מרגישים צרים או מוגבלים, חסרי יכולת לבחור או לשנות;
המקומות שבהם אנו משועבדים לשאיפותינו, לאנשים הסובבים אותנו, למסגרות מכבידות,
לעצמנו.
אנו נכנסים לעולם השבור כדי לצאת ממנו, אך יחד עם זאת אנו
מכירים בכך שהעולם כולו הוא עולם שבור. עולם שהוא כולו רק השתקפויות של אמת, של
צללים ושל אשליות.
מכאן מתחיל המסע שלנו למציאת החתיכה החסרה שלנו,
האפיקומן, שבלעדיה איננו יכולים לסיים את הערב.
רגע לפני שנשבור את המצה, נחזיק את המצה השלמה - את השלמות
- בידינו, נחשוב על הדברים הרבים השבורים בעולמנו ונשבור.
(מתוך הגדת פסח
"הלילה הזה")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה