נפגשנו ביום חמישי במוסללה (בנין כלל) לערב ירושלמי עם אווירה מקבלת
וחמה, היה פשוט כייף!
אז מה היה לנו?
התפנקנו במרק חם מסוגים שונים וטעימים, פגשנו מכרים ותיקים וגם הכרנו
חדשים מרחבי ירושלים
משחקי הקופסא היו להיט. ישבנו על כורסאות נמוכים אותם מילאנו עד לאפס
מקום לישיבה, ובצפיפות נעימה שיחקנו בקבוצות משחקים של מזל וחשיבה.
שבע "לוחות מדברים" הוצבו במקומות בילוי בירושלים, עליהם
היה כתוב "מה אנשים אחרים חושבים על אנשים כמוני?" ובהם מקום להוסיף
ולכתוב באופן אישי. בערב עצמו לוחות אלו הוצגו בתערוכה, היתה התעניינות רבה ושיתוף
פעולה ונוצר שיח כתוב ומדובר בנושא סטיגמות שונות.
DJ KMMהנעים לנו את הערב במוזיקה נעימה לאווירה של משחק ושיח וגם פתחה את
רחבת הריקודים עם קצב טוב שהיה קשה שלא לרקוד.
האירוח היה מקסים ותודה רבה לקהילת מוסללה
השבוע לפני
21-11-1953
הנהלת מוזיאון הטבע הבריטי מודיעה כי גולגלתו של "איש פילטדאון", אחד
הממצאים המאובנים הידועים בעולם, היא מעשה זיוף
על תרמית איש פילדטאון מאתר מכון דוידסון –
כתבה של מכון ויצמן למדע
שיר השבוע
לו יהי / נעמי שמר
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
בביצוע של נעמי שמר
סיפורים ומשלים
המשל מההינדיק (תרנגול הודו)
"פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון
שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק'. וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות
כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה. והמלך היה בצער גדול מזה. עד
שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאות! והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת
השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה?
השיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק! אמר לו: אני גם כן
הינדיק!
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו
רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות. ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך:
אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן
יהא הינדיק. ולבשו שניהם הכותונת. ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו
החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו
המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים. ואחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן. ואמר לו:
אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים איז מען קיין הינדיק נישט? מקען עסן און אויך זיין
אהינדיק! ואכלו. ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?!
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן!
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
והנמשל מובן למבינים"
(מתוך הספר "סיפורים ומשלים
וסיפורי מעשיות משנים קדמוניות")
זהו תרגום משיר שנכתב ע"י משורר אמריקאי, וולט ויטמן, בנושא רצח
נשיא ארה"ב אברהם לינקולן, לפני כ 150 שנה. הוא נרצח על ידי מתנקש בעקבות
תמיכתו במלחמת האזרחים בארה"ב, שמטרת היתה לשחרר את העבדים האפריקאים שעבדו
בתנאים קשים ביותר בשביל בעלי אחוזות עשירים במדינות הדרום של ארה"ב. זה נחשב
לרצח פוליטי מאוד טראומתי בתולדות ארצות הברית.
השיר תורגם ע"י נעמי שמר לעברית וגם הולחן על ידה. הושמע הרבה
לאחר רצח יצחק רבין. בימים האחרונים צוין יום השנה ה - 22 לרצח זה (י"ב חשון,
4 לנובמבר). הביצוע המקורי שלו בעברית ע"י מיטל טרבלסי.
מתקשר אצלי למסר
אוניברסלי, לגבי מה מותר לאדם לעשות ומה אסור, בעקבות סיפור המבול. הקטע הוא מפרשת
נח, אחרי שיצאו כולם מהתיבה, והוא מתחיל בפרק ח' פסוק י"ח בספר בראשית, וממשיך
בפרק ט' עד פס' ו'. יש בו המלצות מה מותר לאכול, זהו שינוי בהנחיות מפרשת בראשית,
שבה ניתן לאכול צמחוני בלבד, לכל נפש חיה כולל האדם. כאן, מתוך האילוצים של
המציאות ניתנה הרשאה לאכול גם בעלי חיים מסוימים.
בנוסף, אני
קושרת פסוקים אלה לציווי "לא תרצח", בא כאן לידי ביטוי בהתחשבנות עם מי
שנטל חיים של מישהו אחר.