שיר השבוע
הכותל / יוסי גמזו
עמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות
השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר..."
אמרה לי: "ציון
הר הבית"
שתקה לי: "הגמול
והזכות",
ומה שזהר על מצחה
בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל - אזוב ועצבת,
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של
אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות
אין דמות אך יש קוטר -
תשעה מילימטר בלבד..."
אמר לי: "אינני
דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי,
אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמדה בשחורים מול
הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני
נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני
רושמת
שום פתק לטמון בין
סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל
רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל - אזוב ועצבת...
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי
שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת
לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת...
בביצוע של עפרה
חזה
מגילת רות
קטעים מייצגים
מתוך מגילת רות שקוראים בחג השבועות
פרק א', פס' א:
"א. וַיְהִי, בִּימֵי
שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה,
לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו"
פרק א', פס' י"ד-י"ז:
"יד. וַתִּשֶּׂנָה
קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. טו. וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ,
וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.
טז. וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי
אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.
יז. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי,
וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ."
פרק ב', פס' ב-ג:
"ב. וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה
וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים--אַחַר, אֲשֶׁר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו; וַתֹּאמֶר לָהּ,
לְכִי בִתִּי. ג. וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט
בַּשָּׂדֶה, אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים; וַיִּקֶר מִקְרֶהָ--חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז, אֲשֶׁר
מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ."
פרק ב', פס' י"א-י"ב:
"יא. וַיַּעַן בֹּעַז, וַיֹּאמֶר לָהּ--הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית
אֶת-חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ,
וַתֵּלְכִי, אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יב. יְשַׁלֵּם יְהוָה, פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ
שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת, לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו."
פרק ב', פס' י"ט-כ:
"יט. וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם, וְאָנָה עָשִׂית--יְהִי
מַכִּירֵךְ, בָּרוּךְ; וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ, אֵת אֲשֶׁר-עָשְׂתָה עִמּוֹ, וַתֹּאמֶר
שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם, בֹּעַז. כ. וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ, בָּרוּךְ הוּא
לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ
נָעֳמִי, קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ--מִגֹּאֲלֵנוּ, הוּא."
פרק ג', פס' ט-י"א:
"ט. וַיֹּאמֶר, מִי-אָתְּ; וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ
כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה.
י. וַיֹּאמֶר, בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי--הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן,
מִן-הָרִאשׁוֹן: לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי
הַבַּחוּרִים--אִם-דַּל, וְאִם-עָשִׁיר. יא.
וְעַתָּה, בִּתִּי אַל-תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִי, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ: כִּי יוֹדֵעַ כָּל-שַׁעַר עַמִּי, כִּי אֵשֶׁת חַיִל
אָתְּ."
פרק ג', פס' י"ח:
"יח. וַתֹּאמֶר, שְׁבִי
בִתִּי, עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין, אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר: כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ, כִּי-אִם-כִּלָּה הַדָּבָר
הַיּוֹם."
פרק ד', פס' י"א-י"ג:
"יא. וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִים--עֵדִים;
יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ
שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה-חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא-שֵׁם בְּבֵית
לָחֶם. יב. וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ,
אֲשֶׁר-יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה--מִן-הַזֶּרַע, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ, מִן-הַנַּעֲרָה,
הַזֹּאת. יג. וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ
לְאִשָּׁה, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ; וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן, וַתֵּלֶד בֵּן."
פרק ד', פס' ט"ז-י"ז:
"טז. וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי-לוֹ
לְאֹמֶנֶת. יז. וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת
שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי
אֲבִי דָוִד."