יום חמישי, 17 במרץ 2016

כמעט פורים


השבוע לפני.. 17-3-1901

תערוכה בת 71 ציורים של וינסנט ואן-גוך מוצגת בפריז וגורמת לכניסתו לתודעת הציבור,
11 שנים לאחר מותו. 


על וינסנט ואן גוך בויקיפדיה


וינסנט ואן גוך, מתוך ויקיפדיה

שיר השבוע (ברוח פורים) 

כיפה אדומה/נתן אלתרמן

עת יומנו הפרא נמחה כדמעהמערים ויערות, משנה וחודש,
הולכת בדרך כיפה אדומה,
ללקוט פרח בר בחורש.

ויוצאים אחריה פרה ואווז
וחתול מדדה על משענת -
כסיפור שאבד, כניגון מיני אז,
כבת צחוק נשכחה ונושנת.

ועומדות מרחוק השנים הבאות
ולשווא תמיהותינו כה רבו
ומוצץ לו ירח עירום אצבעו
כבימי בראשית, בחיק אבא.

ואנחנו שותקים. אדמה עשבית
בירקרק הריסים מפרפרת...
ועינינו עצמנו - ולפתע נביט
והנה כבר חשכה הצמרת.

ביצוע של השיר ע"י רוני ידידיה, חמי רודנר וליאורה יצחק מתוך "פרויקט אלתרמן"


דבר תורה - פרשת ויקרא

כל ספר ויקרא עוסק בקורבנות. בפרשה כתוב: "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'", ורשום אדם – עם א' קטן. להגיד לנו מסר – האדם המושלם צריך בראש ובראשונה להיות ענו, ואז הוא יהיה אדם שלא מוגבל כלל. אדם שדומה הכי קרוב לאדם הראשון שהיה מלא כל העולם כולו, הוא אדם שענו אמיתי, כמו משה רבינו. כדי להגיע לשלימות הזאת מקריבים קורבנות. מה העניין של קורבנות? העניין של קורבנות התחיל מאברהם אבינו בניסיון עקידת יצחק. ומה יצא מזה? כשאני מקריב קורבן, הקורבן הוא במקומי, אדם צריך להרגיש כאילו היה אמור להקריב את עצמו. ואיך הוא מגיע לזה? ע"י שהוא ממית עצמו. "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו" – הכוונה היא שהוא נהיה ענו. הקורבן לוקח את גשמיות הבהמה ומהפך אותה לריח ניחוח לה' – הפיכת הגשמיות לרוחניות. בדרך הזו ה' מקשר עצמו עם התחתונים, וברגע שאדם מתבטל – הוא נותן מקום לקב"ה.

מזכירים שביום שני תתקיים המסיבה! מצפים לראותכם. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה