ימים מיוחדים
שבוע שעבר ביום שלישי ה-12 ליוני צוין
יום הפלאפל הבינלאומי.
ההצלחה בה זכו הכדורים השחומים והמטוגנים
בארץ ובעולם, העניקו לפלאפל יום מיוחד משלו.
מהיכן באמת הגיע הפלאפל ומה הפך אותו לכל
כך ישראלי?
הסרטון המצורף דן במקורות של הפלאפל ומציג
גם כמה מסקנות שיחממו את המורל הלאומי:
יום נוסף שצוין שבוע שעבר הוא יום הירקות
הטריים שצוין ב16 ליוני.
ירקות טריים הם מרכיב חשוב בתזונה שלנו.
המחקרים אומרים שכדי לשמור על אורח חיים
בריא ולהאריך ימים, יש לאכול לפחות 5 מנות של ירקות טריים ביום בחמישה צבעים:
ירוק, אדום, כתום, לבן וסגול.
ניתן להשתמש בירקות במגוון רחב של מתכונים.
הם יכולים להיות מוגשים כתוספת קרה לצד המנה או כירקות מבושלים עם המנה עצמה.
שיר השבוע
הן תביני, ילדה / רחל
הֵן תָּבִינִי, יַלְדָּה,
מָה רוֹצָה הַדּוֹדָה,
לְהַגִּישׁ לָךְ שַׁי מְפֹאָר,
אַךְ קָצְרָה יָדִי
וְהַכֹּל בִּכְדִי, ‑
הַגּוֹרָל הוּא נָוָל וְאַכְזָר...
וְאוּלָם אִם לֹא שַׁי,
עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי
לַחֲרֹז לִכְבוֹדֵךְ, כְּתָמִיד,
וְלִרְמֹז רֶמֶז קַל:
בְּשַׂחֵק הַמַּזָל...
וּבְבוֹא בְּשׂוֹרַת-הֶ"עָתִיד"...
בחירת השיר
אני רוצה "לגאול" שיר ישן
של המשוררת רחל בלובשטיין (1891-1931), שכתבה לאחייניתה שרה מילשטיין, אימו של
ד"ר אורי מילשטיין. השיר לא מופיע בקבצים הרגילים של שירי רחל, אלא רק בספר:
"שירי רחל ומכתביה בכתב ידה" שהוא אסופה חלקית של שיריה, ויצא בראשית
שנות ה-70 של המאה העשרים.
אורי, (הנ"ל) בן האחיינית, הוציא
לאור את מרבית ספרי שיריה וגם את הקובץ הנ"ל.
מן הכתובים
ולאשה אחרת, מימי המקרא, שהיתה גם
שופטת וגם נביאה בתקופת השופטים: דבורה.
קטעים מתוך ספר שופטים פרק ד
"ד. וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה,
אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. ה. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין
הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
לַמִּשְׁפָּט. ו. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא
לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה
אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת
אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא
שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. ח. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי
וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. ט. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי
לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה,
יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה."
וקטעים מתוך שירת דבורה אחרי הניצחון
על יכין מלך כנען ושר צבאו סיסרא:
א. וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם,
בַּיּוֹם הַהוּא,
לֵאמֹר. ב. בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב
עָם, בָּרְכוּ, יְהוָה. ג. שִׁמְעוּ מְלָכִים,
הַאֲזִינוּ
רֹזְנִים: אָנֹכִי, לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר,
לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ד. יְהוָה, בְּצֵאתְךָ
מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ
רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ
מָיִם. ה. הָרִים נָזְלוּ, מִפְּנֵי יְהוָה: זֶה
סִינַי--מִפְּנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ו. בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן-
עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי
נְתִיבוֹת--יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. ז. חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל,
חָדֵלּוּ-- עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
במאמר מוסגר: לדעתי מקור הפועל
"שקם", לשקם, להשתקם, שיקום, הוא בקטע זה. למרות שיש דעה שהכוונה: עד
שקמתי דבורה, בכל זאת לדעתי האישית אימצו מכאן את הביטוי שיקום וכו'.
בנוסף: פס' י"ב
"עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי
עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשְׁבֵה
שֶׁבְיְךָ, בֶּן-אֲבִינֹעַם. "
שירת דבורה – בביצוע של אסתר רדא, נורית
הירש ותזמורת סימפונט רעננה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה