שיר השבוע
השבוע שיר ביידיש, שיר ערש, על גלות וחורבן.
מובא להלן עם תרגום.
צימוקים ושקדים / אברהם גולדפאדן
שן בני עצום את עיניך
עיניך יונים עצום ותשכב
מלאך יפה יגיע אליך
והוא יביאך אל חוף הזהב
אי..ל..לו...
כשתגדל ותפרח ילדי שלי
את השיר אל תשכח, ילדי שלי
צימוקים ושקדים
יפרחו בגנך
צימוקים ושקדים
זאת תהיה הברכה
בביצוע של דודו פישר
בביצוע של דודו פישר
מדרש מתוך ספר האגדה
ה. אבל אבות –
המשך לבלוג הקודם
המדרש מביא שורה של עדים, מטעמו של אברהם
אבינו, להעיד בישראל. אביא כמה מהם:
התורה:
"מיד באה תורה להעיד בהם. אמר לה אברהם:
בתי, באת להעיד בהם בישראל שעברו על מצותיך – ואין לך בושת-פנים מפני? זכרי יום
שהחזירך הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלך עד שבאו בני להר-סיני
וקבלו אותך וכיבדוך, - ועכשיו את באה להעיד בהם ביום צרתם? כיוון ששמעה תורה כך
עמדה לצד אחד ולא העידה בהם."
משה:
"פתח משה ואמר: ריבונו של עולם, לא רועה
נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר, וכשהיגע זמן שיכנסו לארץ
גזרת עלי: במדבר יפלו עצמותי. – ועכשיו שגלו שלחת לי לספוד ולבכות עליהם? זה המשל
שאומרים בני אדם: "מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי"...
רחל:
באותה שעה קפצה רחל אימנו לפני הקדוש ברוך הוא
ואמרה: ריבונו של עולם, גלוי לפניך, שיעקב אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע
שנים, וכשהגיע זמן נישואי לבעלי יעץ אבי להחליפני באחותי, ולא קנאתי באחותי ולא
הוצאתיה לחרפה. ומה אם אני, שאני בשר ודם, עפר ואפר, לא קנאתי בצרה שלי – אתה, מלך
חי וקים ורחמן, מפני מה קנאת בעבודה-זרה שאין בה ממש, והגלית את בני? מיד נתגלגלו
רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: בשבילך, רחל, אני מחזיר את ישראל למקומם. זהו
שנאמר:
"יד. כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע
נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ,
כִּי אֵינֶנּוּ. טו. כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי
קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה;
וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה