ימים מיוחדים
ביום שישי יחול יום
ההליכה הבינלאומי בישראל
(העולמי צוין ב 29-30
לספטמבר).
ההליכה היא פעילות
אירובית מתונה המפעילה את הגוף בתנועה מאוזנת והרמונית המשפיעה לטובה על מערכות הגוף
והנפש.
ההליכה מתאימה לכל
גיל, מין ומשקל, ליחיד, לקבוצה ולמשפחה.
מטרת יום ההליכה
העולמי היא להגביר את מודעות אזרחי ישראל לחשיבות הפעילות הגופנית ולהעלות על סדר היום
הציבורי את תרומת פעילות זו לאורח חיים בריא.
הרשויות המקומיות יקיימו אירועים רבים ומגוונים בנושא ההליכה.
את פרוט האירועים
בכל רשות תוכלו למצוא כאן
מצ"ב סרטון
המקדם את היום של "אפשרי בריא":
שיר השבוע
בשדמות בית לחם
/ אבא אשר שפירא
בשדמות בית-לחם,
בדרך אפרתה,
בדרך אפרתה.
עלי-קבר קדומים
תאבל מצבת,
תאבל מצבת.
ובבוא חצות לילה,
מארץ עיפתה,
תעלה יפת מראה
בית קברה עוזבת.
אל ירדן מזרחה
דומם צועדת,
דומם צועדת.
אל גלי מי-קדש
דומם צופיה,
דומם צופיה.
דמעה יורדת
אל גלי מי-קדש
מפכים דומיה.
דמעה אחר דמעה
חרש נוזלת,
אין בכי ואנחות,
אך דמעות נגרו,
דמעה אחר דמעה
לירדן נופלת,
והמים ינהרו.
בביצוע מיכל טל
מן הכתובים
השבת, י"א במר
חשון, יום פטירתה של רחל אימנו. אביא שני מדרשים אודות רחל אימנו, מ"ספר
האגדה" שלוקט וסודר ע"י ביאליק ורבינצקי, מ – כרך ראשון, ספר ראשון,
הפרק: "מעשי אבות":
"ויאהב יעקב
את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה - בשביל שאני יודע שאנשי מקומך רמאים,
לפיכך אני מברר עסקי עמך:
"אעבדך..
ברחל" - ברחל ולא בלאה
"בתך" - שלא
תביא אחרת מן השוק ושמה רחל
"הקטנה"
- שלא תחליף שמותן זו בזו
קבורת רחל
"ותמת רחל
ותקבר בדרך אפרתה" - מה ראה אבינו יעקב לקבור את-רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב
אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. זהו
שנאמר: "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה". (בראשית
רבה פב)
בהקשר לכך הקטע המלא מירמיהו ל"א, פס'
י"ד-ט"ז:
"יד. כֹּה אָמַר
יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ;
מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. טו. כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי,
וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר
לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה;
וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם."
משירי רחל
רחל / רחל בלובשטיין
הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי
זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָהּ בִּי
רָן –
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן
לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.
וְעַל כֵּן הַבַּיִת
לִי צַר
וְהָעִיר – זָרָה,
כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף
סוּדָרָהּ
לְרוּחוֹת הַמִּדְבָּר;
וְעַל כֵּן אֶת דַּרְכִּי
אֹחַז
בְּבִטְחָה כָּזֹאת,
כִּי שְׁמוּרִים
בְּרַגְלַי זִכְרוֹנוֹת
מִנִי אָז, מִנִּי
אָז!
האמירה של יעקב ללבן "ברחל בתך הקטנה" בראשית פרק כ"ט
פס' י"ח, הפך לביטוי שגור, אמירה הבאה להבטיח שהסכם בעל-פה אכן יקויים. כי
במקרה הנ"ל לבן לא קיים את ההסכם שעשה עם יעקב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה